חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992*
פרק א' - פרשנות
1.
(א) בחוק זה –
הגדרות
- "אסיר ציון" – כל אחד מאלה:
(1) מי שהיה במאסר או שהיה ששה חדשים לפחות במעצר או בהגליה בגלל פעילותו הציונית בארץ שבה פעילות זאת היתה אסורה, והכל אם הוא אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל;
(2) מי שהיה במאסר או שהיה ששה חדשים לפחות במעצר או בהגליה בארץ אויב בגלל יהדותו או בגלל יחסי האיבה של אותה ארץ כלפי ישראל, והכל אם הוא אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל;
(3) מי שנמצא במאסר, במעצר או בהגליה בשל סיבה מהסיבות האמורות בפסקאות (1) ו-(2), או שהוא נאסר, נעצר או הוגלה כאמור ונעלמו עקבותיו וחלפו ששה חדשים מיום מעצרו, והכל אם חוק השבות, התש"י-19501, היה חל עליו;
(4) מי שהיה תושב ארץ ישראל לפני הקמת המדינה והיה בהגליה שנה לפחות על פי צו הגליה שניתן בשל פעילותו למען הקמת המדינה; והכל אם הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל;
- "בן משפחה" – בן משפחה כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-19502 (להלן – חוק משפחות החיילים), שהוא אזרח ישראלי ותושב ישראל;
- "הגליה" – הגליה למקום מרוחק מחוץ למקום המגורים הרגיל, בניתוק מהמשפחה, במשטר חיים מיוחד שנכפה על פי צו הגליה אישי האוסר את עזיבת מקום ההגליה;
- "הכנסה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה3 (להלן – הפקודה), למעט תגמולים לפי חוק זה, קיצבת ילדים לפי פרק ה' לחוק הביטוח והענקות לפי סעיף 40(ב)(1)(2) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-19494;
- "הרוג מלכות" – כל אחד מאלה:
(1) מי שלאחר קום המדינה הוצא להורג או הומת בידי שלטונות מדינה זרה בגלל פעילותו הציונית;
(2) מי שלאחר קום המדינה הוצא להורג או הומת בארץ אויב, בידי שלטונות אותה ארץ או בידי ארגון עוין, בגלל זיקתו לישראל או בגלל יהדותו או בגלל יחסי האיבה של אותה ארץ כלפי ישראל;
- "נכות" – איבוד או צמצום של כושרו של אדם לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה שנגרמו בתקופת מאסר, מעצר או הגליה;
- "נכה" – מי שנקבעה לו דרגת נכות המזכה בתגמול לפי סעיף 10;
- "המוסד" – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק הביטוח;
- "הרשות" – הרשות שהוקמה מכוח סעיף 2;
- "השר" – שר העבודה והרווחה;
- "חוק הביטוח" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-19685;
- "חוק נכי המלחמה בנאצים" – חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-19546;
- "חוק הבטחת הכנסה" – חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-19807.
(ב) מי שנעשה לנכה כשל היותו במעצר או בהגליה בגלל סיבה מהסיבות המפורטות בפסקאות (1) ו-(2) שבהגדרת "אסיר ציון" ודרגת נכותו אינה פחותה מ-25%, יוכר כאסיר ציון לפי אחת הפסקאות האמורות אף אם היה במעצר או בהגליה תקופה קצרה מששה חדשים.
פרק ב' - הרשות
2.
הרשות
(א) השר לקליטת העליה, בהתייעצות עם השר, ימנה רשות, שבסמכותה להכיר באדם כאסיר ציון או כהרוג מלכות (להלן – הכרה); הודעה על הרכב הרשות ומענה תפורסם ברשומות.
(ב) בקשה להכרה יכול שיגיש אסיר ציון או בן משפחה של אסיר ציון או של הרוג מלכות.
(ג) הרשות תיתן תעודה בדבר ההכרה.
(ד) הרשות תקבע את סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
3.
עיטור
הכירה הרשות באדם כאסיר ציון או כהרוג מלכות, תעניק הרשות עיטור לו או לבני משפחתו, לפי הענין.
4.
ועדת ערר
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות, וכן מי שהשר לקליטת העליה הסמיכו לכך, רשאי לערור על ההחלטה, תוך 90 ימים מהיום שנמסרה לו הודעה עליה, לפני ועדת ערר שימנה השר לקליטת העליה בהתייעצות עם השר; הודעה על הרכב הועדה ומענה תפורסם ברשומות.
(ב) ועדת הערר תהיה של שלושה:
(1) מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי – יושב ראש;
(2) מי שבקי בפעילות הציונית בארצות חוץ;
(3) נציג השר לקליטת העליה.
(ג) ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
פרק ג' - בקשה להכרה ולתגמול
5.
בקשה לרשות
(א) בקשה להכרה תוגש לרשות על גבי טופס, שקבעו לכך הרשות והמוסד, שישמש גם כבקשה לתגמול לפי חוק זה (להלן – הבקשה); בטופס יפורטו, בין היתר, המחלות והחבלות שאירעו למבקש ההכרה בתקופת מאסרו, מעצרו או הגלייתו ונסיבותיהן.
(ב) הרשות תדאג לקבל מסמכים הדרושים לקבלת החלטה בדבר ההכרה וכן בדבר מתן התגמול.
(ג) לא המציא הפונה את הראיות הדרושות להכרה או למתן תגמול, תהיה הרשות רשאית לדחות את הבקשה או לעכב את הטיפול בה לפי שיקול דעתה.
(ד) קיבלה הרשות החלטה בדבר ההכרה, תעביר את הבקשה על כל מסמכיה למוסד.
6.
ועדה רפואית
(א) נכותו של אסיר ציון ודרגת נכותו תיקבע בידי ועדה רפואית.
(ב) דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיקבע השר.
7.
ועדה רפואית לעררים
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שנקבעו בתקנות, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
(ב) המוסד רשאי, בתנאים שנקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית לפני הועדה הרפואית לעררים.
8.
מינוי ועדות וסמכויותיהן
השר יקבע בתקנות –
(1) את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של הועדות הרפואיות ושל הועדה הרפואית לעררים;
(2) את סמכויותיהן של הועדות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן;
(3) את המועדים והדרכים להגשת ערר לועדה הרפואית לעררים.
9.
ערעור לבית הדין האזורי
(א) החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-19698 (להלן – חוק בית הדין לעבודה); פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה, אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו.
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת ערעורים על החלטות של הועדה הרפואית לעררים לפני בית הדין לעבודה.
פרק ד' - תגמולים
10.
תגמול עיקרי
אסיר ציון שהוכר כנכה ישולמו לו, כל עוד הוא נכה, תגמולים בשיעורים שנקבעו לפי סעיף 4א לחוק נכי המלחמה בנאצים (להלן – התגמול העיקרי), ובלבד שדרגת נכותו אינה פחותה –
(1) מ-10% – לגבי מי שהוכר כאסיר ציון לפי פסקה (1) או (4) בהגדרת "אסיר ציון";
(2) מ-25% – לגבי מי שהוכר כאסיר ציון לפי פסקה (2) שבהגדרה האמורה.
11.
תגמול למחוסר פרנסה
(א) בסעיף זה, "מחוסר פרנסה" – אסיר ציון שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה עולה על סכום השווה לקיצבת זקנה המשתלמת לפי חוק הביטוח ליחיד – אם אין תלויים בו, או אינה עולה על סכום השווה לקיצבת זקנה המשתלמת לפי החוק האמור לבני זוג – אם יש בו תלויים במשמעותם בסעיף 17 לחוק הביטוח (להלן – ההכנסה המותרת); לגבי מי שהוכר כאסיר ציון לפי פסקה (2) שבהגדרת "אסיר ציון" תובא בחשבון, לענין זה, גם הכנסת בן זוגו שאינו חי בנפרד ממנו.
(ב) נכה מחוסר פרנסה, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול למחוסר פרנסה בסכום השווה לצירופם של שני אלה:
(1) סכום השווה לגימלה להבטחת הכנסה בשיעור מוגדל כאמור בתוספת לחוק הבטחת הכנסה, בהתאם להרכב המשפחה;
(2) סכום השווה למחצית התגמול העיקרי.
(ג) תגמול לפי סעיף זה לא ישולם אלא למי שהוא תושב ישראל שנים עשר חדשים לפחות.
12.
תגמול לנכה שהכנסתו עולה על ההכנסה המותרת
(א) נכה שהכנסתו עולה על ההכנסה המותרת (לסכום העולה על ההכנסה המותרת ייקרא להלן – ההכנסה הנוספת), ישולם לו תגמול כאמור בסעיף 11, בניכוי כדלקמן:
(1) היתה ההכנסה הנוספת הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, ינוכו מהתגמול 60% מההכנסה הנוספת;
(2) היתה ההכנסה הנוספת הכנסה שאינה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, תנוכה מהתגמול מלוא ההכנסה הנוספת.
(ב) לצורך חישוב ההכנסה הנוספת תנוכה ההכנסה המותרת תחילה מההכנסה שלא מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, ואם נשארה יתרה לניכוי – תנוכה היתרה מההכנסה מהמקורות האחרים שבסעיף 2 לפקודה.
(ג) בכל מקרה לא יפחת התגמול לפי סעיף זה מהתגמול העיקרי.
13.
תגמול לנצרך
(א) בסעיף זה, "נצרך" – מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו בשל מחלתו או בשל ליקויו הגופני, השכלי או הנפשי ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה אי פעם לשקמו, והוא אינו מוחזק במוסד ציבורי בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 19(ד).
(ב) נכה נצרך, שדרגת נכותו אינה פחותה מ-50%, ישולם לו, במקום התגמולים לפי סעיפים 10, 11 ו-12, תגמול בשיעורים שנקבעו לפי סעיף 4ג(א) ו-(ב) לחוק נכי המלחמה בנאצים – אם אין לו הכנסה, ובשיעורים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) של אותו סעיף – אם יש לו הכנסה; לגבי מי שהוכר כאסיר ציון לפי פסקה (2) שבהגדרת "אסיר ציון" תובא בחשבון, לענין זה, גם מחצית הכנסתו של בן זוגו שאינו חי בנפרד ממנו.
(ג) נכה נצרך, שדרגת נכותו פחותה מ-50%, ישולם לו תגמול לפי הכללים שבסעיפים 11 ו-12.
(ד) תגמול לפי סעיף זה לא ישולם אלא למי שהוא תושב ישראל שנים עשר חדשים לפחות.
14.
תגמול לבן משפחה של הרוג מלכות
בני משפחה של המפורטים להלן יהיו זכאים לתגמולים בשיעורים ובתנאים שנקבעו בחוק משפחות חיילים, בשינויים המחוייבים:
(1) הרוג מלכות;
(2) מי שהיה במאסר, במעצר או בהגליה בשל סיבה מהסיבות האמורות בהגדרת "אסיר ציון" ונפטר בהיותו במאסר, במעצר או בהגליה לאחר קום המדינה;
(3) מי שהיה במאסר, במעצר או בהגליה בשל סיבה מהסיבות האמורות בהגדרת "אסיר ציון", ובית משפט הצהיר לאחר קום המדינה על מותו לפי חוק הצהרות מוות, התשל"ח-19789.
15.
תגמול לבן זוגו ולילדיו של אסיר ציון במאסר
(א) בן זוגו וילדיו של אסיר ציון כאמור בפסקה (3) להגדרת "אסיר ציון" יהיו זכאים לתגמולים –
(1) אם לבן הזוג אין הכנסה או שהכנסתו אינה עולה על ההכנסה המותרת – בסכום השווה לגימלה להבטחת הכנסה בשיעור מוגדל, לפי התוספת לחוק הבטחת הכנסה, בהתאם להרכב המשפחה, ואם עמו ילדים – בסכום שנקבע בפרטים 7 או 8 לתוספת האמורה, לפי הענין;
(2) אם הכנסת בן הזוג עולה על ההכנסה המותרת – בסכום התגמול כאמור בפסקה (1), בניכוי ההכנסה הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מסכום השווה לקיצבה לפי סעיף 21 לחוק הביטוח;
(3) אם לילדים אין הורה הנמצא בארץ – בסכום השווה לגימלה הניתנת לילדים לפי חוק הבטחת הכנסה.
(ב) שוחרר אסיר ציון, ישולם התגמול לפי סעיף זה עד תום 12 חדשים מיום השחרור, ואם עלה לישראל תוך 12 החדשים האמורים – יימשך תשלום התגמול לבן זוגו ולילדיו ששה חדשים מיום עלייתו לישראל.
(ג) אסיר ציון הזכאי לתגמול לפי חוק זה, ינוכה מהתגמול המגיע לו סכום התגמול ששולם לבן זוגו ולילדיו בעד התקופה שלאחר עלייתו לישראל, אך לא ינוכה סכום העולה על התגמול המגיע לו בעד אותה תקופה.
(ד) לענין סעיף זה, "בן זוג" ו"ילד" – כמשמעותם בסעיף 17 לחוק הביטוח והם תושבי ישראל ואזרחיה.
16.
תגמול לאלמנה של אסיר ציון
נפטר אסיר ציון בחוץ לארץ לאחר שהשתחרר מהמאסר או מהמעצר, ישולם לאלמנתו ולילדיו, כמשמעותם בסעיף 5 לחוק הביטוח, תגמול השווה לקיצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ובלבד שאינם מקבלים קיצבה אחרת מכוח החוק האמור; לענין תשלום התגמול יחולו הוראות פרק ב' לחוק הביטוח, בשינויים המחוייבים.
17.
מענק עקב פטירה
(א) נפטר אסיר ציון שהשתלם לו תגמול לפי חוק זה, ולא שולם עקב פטירתו מענק לפי סעיף 137ג לחוק הביטוח, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו בסעיף 5 לחוק הביטוח, מענק בסכום השווה לתגמול החדשי האחרון ששולם לו כפול שש, ובלבד שלא יפחת מסכום השווה למענק לפי סעיף 137ג האמור.
(ב) נפטר אדם לפני סיום הליכי הטיפול בבקשתו, והוא הוכר כאסיר ציון, ולא שולם עקב פטירתו מענק לפי סעיף 137ג לחוק הביטוח, ישולם למי שפורטו בסעיף קטן (א) מענק בסכום השווה למענק לפי סעיף 137ג האמור.
פרק ה' - שונות
18.
חובת המבקש הזכאות ובהרכב
המבקש תגמול ימציא למוסד מסמכים על הכנסתו ופרטים אחרים הדרושים לקביעת הזכאות לתגמול: מקבל תגמול יודיע למוסד על יציאתו לחוץ לארץ ועל כל שינוי בהכנסתו, משפחתו ושיש בו כדי להשפיע על שיעור התגמול.
19.
תשלום
(א) אושרה בקשה לתגמול לפי חוק זה, ישולם התגמול מהאחד בחודש שבו הוגשה הבקשה וכל עוד הזכאי הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל.
(ב) פקעה הזכות לתגמול או חל שינוי בסכום התגמול במהלך חודש פלוני, יופסק תשלום התגמול או ישונה הסכום, לפי הענין, מהאחד בחודש הבא.
(ג) יצא זכאי לתגמול את ישראל לתקופה העולה על ששה חדשים, לא יהיה זכאי לתגמול בעד תקופת שהותו מחוץ לישראל מעבר לששת החדשים האמורים, אלא אם כן יצא את ישראל בשליחות ממלכתית או ציבורית או לצרכי קבלת טיפול רפואי, והכל לתקופה שהמוסד אישר.
(ד) אסיר ציון שזכאי לתגמול ואין בו תלויים כמשמעותם בסעיף 17 לחוק הביטוח, והחזקתו היא על חשבון גוף ציבורי שנקבע על פי סעיף 137 לחוק הביטוח, ישולם לו התגמול בסכום השווה ל-25% מסכום התגמול המגיע לו, החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד וכל עוד הוא מוחזק בו.
20.
חוב של תגמול
(א) נפטר זכאי לתגמול בלי שגבה את מלוא התגמול המגיע לו, ישולם חוב התגמול לבן זוגו של הזכאי לתגמול, ובאין בן זוג – ליורשיו על פי דין.
(ב) זכאי לתגמול, שלא גבה אותו תוך שנה מיום שהוצע לתשלום, תפקע זכותו לקבלו, זולת אם קבע המוסד אחרת.
21.
מניעת כפל תשלומים
(א) קיימת זכאות לתגמולים שונים על פי הוראות חוק זה, ישולם לזכאי רק תגמול אחד, לפי בחירתו.
(ב) הזכאי לתגמול לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם תגמול מאוצר המדינה – הברירה בידו לבחור באחד התגמולים; הוראה זו אינה גורעת מן האמור בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-197010, ובחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-198511.
(ג) נכות, שמשתלם בשלה תגמול על פי חוק זה, לא תובא בחשבון לענין קיצבת נכות לפי פרק ו' לחוק הביטוח.
22.
טיפול רפואי
(א) השר יקבע כללים בדבר טיפול רפואי ושיקום מקצועי שיינתנו לזכאים לתגמולים בשל נכותם שנקבעה לפי חוק זה.
(ב) אסיר ציון הזכאי לתגמול ישולמו לו מדי שנה דמי הבראה לשבעה ימים בסכומים שהשר יקבע.
23.
החלת סעיפים מחוק הביטוח
סעיפים 135, 136, 138, 140 ו-233 לחוק הביטוח יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין חוק זה.
24.
בית הדין לעבודה
לבית דין אזורי, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק זה.
25.
מימון
(א) תגמולים לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד.
(ב) אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי החוק, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע החוק.
26.
ביצוע
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
27.
תשדיר
(א) הרשויות והגופים שהוקמו או מונו על פי ההסכם בדבר מתן תגמולים לאסירי ציון, לבני משפחותיהם ולבני משפחות הרוגי מלכות12 (להלן – ההסכם) ימשיכו לפעול כאילו הוקמו או מונו לפי חוק זה, כל עוד לא הוקמו או מונו מחדש לפי החוק.
(ב) ההחלטות שקיבלו הרשויות והגופים האמורים בסעיף קטן (א) לפני תחילתו של חוק זה על פי ההסכם ימשיכו להיות בתוקף כאילו נתקבלו לפי החוק ובשינויים המחוייבים ממנו.
28.
תחילה
תחילתו של חוק זה ששים ימים מיום פרסומו.
29.
פרסום
חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו.
חתומים
- יצחק שמיר, ראש הממשלה
- יצחק שמיר, שר העבודה והרווחה
- חיים הרצוג, נשיא המדינה
- דב שילנסקי, יושב ראש הכנסת
Sidenotes
- הגדרות
- הרשות
- עיטור
- ועדת ערר
- בקשה לרשות
- ועדה רפואית
- ועדה רפואית לעררים
- מינוי ועדות וסמכויותיהן
- ערעור לבית הדין האזורי
- תגמול עיקרי
- תגמול למחוסר פרנסה
- תגמול לנכה שהכנסתו עולה על ההכנסה המותרת
- תגמול לנצרך
- תגמול לבן משפחה של הרוג מלכות
- תגמול לבן זוגו ולילדיו של אסיר ציון במאסר
- תגמול לאלמנה של אסיר ציון
- מענק עקב פטירה
- חובת המבקש הזכאות ובהרכב
- תשלום
- חוב של תגמול
- מניעת כפל תשלומים
- טיפול רפואי
- החלת סעיפים מחוק הביטוח
- בית הדין לעבודה
- מימון
- ביצוע
- תשדיר
- תחילה
- פרסום