חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

1. בית דין לעבודה (להלן – בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי.

בית דין לעבודה ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי

2. לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור.

שופטים ונציגי ציבור

3. מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי חוק השופטים, תשי"ג-1953¹ (להלן – חוק השופטים), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן – שופט).

הכשירות להיות שופט

4.

(א) על מינויו של שופט יחול הפרק השני של חוק השופטים, למעט סעיפים 8 עד 10, אלא שחברי הממשלה בועדת המינויים יהיו שר המשפטים ושר העבודה.

מינוי שופטים

(ב) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף קטן זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

5. בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.

נשיא בית הדין הארצי וסגנו

6. בבית דין אזורי שיש בו יותר משופט אחד ימנה מביניהם נשיא בית הדין הארצי, בהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, שופט אחד להיות שופט ראשי.

שופט ראשי

7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, אך שופט שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

שופט בפועל

8. הפרק השלישי, הרביעי והחמישי לחוק השופטים, למעט הסעיפים 19, 27, 28, 29 ו-30, יחולו לענין הכהונה, המעמד, תנאי השירות והשיפוט המשמעתי של שופטים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 20 לחוק השופטים, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי.

מעמדו של שופט בית הדין

9. שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.

ייחוד הכהונה

10. נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנציגי הציבור בבית הדין הארצי יהיו מי שנתמלא בהם אחד מאלה:

נציגי ציבור

(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי עבודה;

(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי עבודה או במינהל ציבורי;

(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק השופטים.

11. מינויו של נציג ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו.

תקופת כהונה של נציגי ציבור

12. נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

פרסום מינוי

13. נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

התפטרות נציג ציבור

14. נציג ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.

סיום משפטים

15.

(א) שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי רשאי להעביר נציג ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג ציבור בבית הדין.

העברת נציג ציבור מתפקידו

(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.

16.

(א) אין על נציג ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.

אי-תלות של נציגי ציבור

(ב) בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב באמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.

17.

(א) נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית דין.

מינוי רשם

(ב) רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

18.

(א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.

הרכב בית דין אזורי

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם הקובע את מותב בית הדין החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים.

(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני התחלת הדיון, ואין אחריה ולא כלום.

(ד) במשפטים שבית הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות –

(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;

(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;

(3) לערוך רשימת הפלוגתות;

(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו;

(5) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.

19. מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד – על ידי השופט הראשי, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.

מותב בית הדין האזורי

20.

(א) בית הדין הארצי ידון –

הרכב בית הדין הארצי

(1) בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) – בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים;

(2) כערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 26(ב) – בשלושה כאמור בסעיף 26(ב);

(3) בענינים אחרים – בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג עובדים ונציג מעבידים, זולת אם החליט נשיא בית הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי בקשת בעל דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה או של יחסי עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.

(ב) בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות לשופט בית דין אזורי על פי סעיף 18(ד).

21. מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; משתתף נשיא בית הדין במותב, יהיה הוא אב בית הדין; לא משתתף הנשיא במותב, יהיה סגנו אב בית הדין, ואם לא משתתף גם הסגן, יהיה הותיק שבשופטים אב בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

מותב בית הדין הארצי

22.

(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי אב בית הדין, אם לדעתו לא היתה סיבה סבירה להעדרו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, ובלבד שבבית דין הדן בשלושה או בחמישה יהיה תמיד נוכח נציג ציבור אחד לפחות, ובבית דין הדן בשבעה – שני נציגי ציבור לפחות.

העדר נציג ציבור

(ב) נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.

23. שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 12 ו-14 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957², יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.

מקום מושב ואיזור שיפוט

24.

(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

סמכות בית דין אזורי

(1) בתובענות בין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944³;

(2) בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצי מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957⁴, בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם, או בכל ענין הנובע מאותו הסכם, אם מקום עבודתם של רוב העובדים שעליהם חל ההסכם הוא בתחום שיפוטו של אותו בית דין אזורי;

(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958⁵, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין;

(4) תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;

(5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968⁶, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה.

(ב) לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן בצו את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.

25. לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון –

סמכות בית הדין הארצי

(1) בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצי שאיננו בסמכותו של בית דין אזורי כאמור בסעיף 24(א)(2), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם או בכל ענין אחר הנובע מאותו הסכם;

(2) בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.

26.

(א) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך בגוף ההחלטה או מנשיא בית הדין הארצי או סגנו.

ערעור לפני בית הדין הארצי

(ב) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט.

(ג) פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי.

27.

(א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 6, 6א, 7, 8 למעט 8(ב) סיפה, 9, 10, 14, 15 ו-17 לפקודת הרשמים, 1936, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

סמכויות הרשם

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות על שכר מולן כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אם השכר המולן אינו עולה על אלף לירות, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף.

28. שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות.

בוררות

29.

(א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.

סמכות למתן סעד

(ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.

30.

(א) ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.

זכות התערבות בהליכים

(ב) ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, ולהשמיע בו את טענותיו.

31.

(א) שופט ראשי או שופט של בית דין אזורי רשאים לקבוע מועדים בהם יתקיים דיון בענין שבסמכות בית הדין האזורי שלא לפי כתב תביעה והזמנה לדין (להלן – דיון מהיר), ובמועדים שנקבעו כאמור רשאים בעלי הדין להתייצב בבית הדין לקיום דיון מהיר.

דיון מהיר

(ב) דיון מהיר יתקיים בהסכמת כל בעלי הדין וידון בו שופט יחיד או רשם; בקשת הצדדים ופרטי טענותיהם יירשמו בפרוטוקול ויראו אותם ככתבי טענות.

(ג) בדיון מהיר תהיה סמכות לפסוק לדין או לפשרה.

(ד) פסק דין בדיון מהיר אינו ניתן לערעור, אלא אם נתקבלה רשות לכך בגוף הפסק או מנשיא בית הדין הארצי או מסגנו.

(ה) השופט או הרשם רשאי להפסיק את הדיון המהיר בלי לפסוק בו, אם לדעתו נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת או היקף הראיות, אינם מאפשרים דיון מהיר ללא כתבי טענות.

(ו) לא ינהגו לפי סעיף זה כשסכום התביעה, או שווי הנושא, עולה על סכום שקבע שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת; סכום כאמור יכול שיהיה שונה לגבי דיון לפני שופט או לפני רשם.

32. בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב).

ראיות

33. בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.

סדרי דין

34. בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה – לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.

ייצוג

35. הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין – פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.

פטור ממס בולים

36.

(א) החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל השופטים על החלטת הרוב, אלא שיצויין בה כי ניתנה ברוב דעות בלי לנקוב בשמו של בעל דעת המיעוט.

החלטת בית הדין

(ב) דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול, אך לא יצויין בו שמו של בעל דעת המיעוט, ובית הדין יקראנה יחד עם ההחלטה בלי לנקוב בשמו של בעל אותה דעה.

37. פסק דין של בית הדין דינו בכל הנוגע להוצאה לפועל כדין פסק דין של בית משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967⁷, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.

הוצאה לפועל

38. לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט⁸ בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.

בזיון בית הדין

39. סעיפים 32, 34 עד 43 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות על פי סעיף 42, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי.

תחולת הוראות חוק בתי המשפט תשי"ז-1957

40. תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול תשכ"ט (1 בספטמבר 1969).

תחילה

41. הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.

הוראות מעבר

42. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר.

דין המדינה

43.

(א) שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

ביצוע ותקנות

(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר –

(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;

(2) פרסום פסקי דין;

(3) אגרות בית דין ופטור מהן;

(4) הערכת הוצאות משפט וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;

(5) סעד משפטי;

(6) תשלום לנציגי ציבור;

(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים.

תוספת ראשונה

(סעיף 24(א)(5))

1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 –

תיקון חוק הביטוח הלאומי

(1) בסעיף 1 במקום ההגדרה "בית הדין לביטוח לאומי" קרי "בית הדין לעבודה – כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(2) בכל מקום שמדובר בו ב"בית הדין" קרי "בית הדין לעבודה";

(3) בכל מקום שמדובר בו ב"בית דין מקומי" קרי "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(4) בסעיף 127, בסעיף קטן (א), במקום "לפני בית המשפט ובבקשה לצו תשלום בנוגע לקצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958" יבוא "לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(5) בסעיף 127, סעיף קטן (ב), במקום "בית משפט או בפני הממונה" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(6) סעיפים 224 עד 229 ו-233 עד 238 – בטלים;

(7) במקום סעיף 232 יבוא:

"232. המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";

השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה

(8) בסעיף 243, במקום "223, 225, 227(ב) ו-229" יבוא "ו-223".

2. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949⁹ –

תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)

(1) סעיף 22 – בטל;

(2) בסעיף 23, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי)";

(3) בסעיף 23, בסעיף קטן (ג), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי";

(4) בסעיף 23, בסעיף קטן (ד), במקום "ועדת ערעור צריכה" יבוא "בית דין אזורי צריך";

(5) בסעיף 24, במקום "ועדת ערעור רשאית" יבוא "בית דין אזורי רשאי";

(6) בסעיף 25, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולכל ועדת ערעור";

(7) בסעיף 25, בסעיף קטן (ג), יימחקו המלים "או לועדת ערעור";

(8) בסעיף 26, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולועדת הערעור";

(9) בסעיף 26, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "וועדת ערעור";

(10) בסעיף 26, בסעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ד), יימחקו המלים "וכל ועדת ערעור" בכל מקום שהן;

(11) בסעיפים 27, 28 ו-29, במקום המלים "ועדת ערעור" בכל מקום שהן יבוא "בית דין אזורי";

(12) בסעיף 42, בסעיף קטן (ה), יימחקו המלים "או של ועדת ערעור";

(13) בסעיף 42, בסעיף קטן (ו), במקום "של ועדת ערעור" יבוא "של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה".

3. בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955¹⁰ –

תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)

(1) סעיף 7 – בטל;

(2) בסעיף 8 יימחקו המלים "לועדת ערעור";

(3) בסעיף 36, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור (להלן – הועדה)" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי)";

(4) בסעיף 36, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "סדרי הגשתו וסדרי הדין בערעור";

(5) בסעיף 36, סעיפים קטנים (ג), (ה) ו-(ו) – בטלים;

(6) בסעיף 36, בסעיף קטן (ד), במקום "הועדה רשאית" יבוא "בית הדין האזורי רשאי";

(7) סעיף 37 – בטל;

(8) בסעיף 38, במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36" ובמקום "שהועדה תורה" יבוא "שבית הדין האזורי יורה";

(9) בסעיף 42, בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36";

(10) סעיף 56 – בטל.

4. בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959¹¹ –

תיקון חוק שירות התעסוקה

(1) בסעיף 35, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי)";

(2) בסעיף 43, במקום הסיפה המתחילה במלים "לפני ועדת עררים עליונה" יבוא "לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות".

5. בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 –

תיקון חוק הגנת השכר

(1) סעיף 16 – בטל;

(2) בסעיף 17א, במקום "לבית המשפט או לממונה על גביית השכר" יבוא "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית הדין האזורי";

(3) בסעיף 18, במקום "בית משפט וממונה על גביית שכר רשאים" יבוא "בית דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח" ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין," יבוא "בית הדין האזורי";

(4) סעיף 19 – בטל;

(5) בסעיף 19א, סעיף קטן (ב) – בטל;

(6) סעיפים 20, 21 ו-23 – בטלים;

(7) בסעיף 31 תימחק הסיפה המתחילה במלים "וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".

6. בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954¹², בסעיף קטן (א), במקום "שופט בית משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשה".

תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה

7. בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951¹³, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".

תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

8. בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964¹⁴ –

תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

(1) בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" (להלן – "בית דין אזורי");

(2) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב), במקום "שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית דין אזורי";

(3) בסעיף 3, במקום "הממונה על גביית השכר" ו"הממונה" יבוא "בית הדין האזורי".

9. בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956¹⁵ –

תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר

(1) במקום "בית הדין לביטוח לאומי המוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית דין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(2) במקום "הסעיפים 105, 106, 107, 108 ו-111 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו".

10. במקום סעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה-1965¹⁶ יבוא:

תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש

"6. הסמכות הייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה לגימלה לפי חוק זה תהא בידי בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".

סמכות בית דין לעבודה

11. בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951¹⁷ במקום הסיפה המתחילה במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".

תיקון חוק חופשה שנתית

תוספת שניה

(סעיף 24(ב))

• פקודת מחלקת העבודה, 1943¹⁸
• פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945¹⁹
• פקודת הבטיחות בעבודה, 1946²⁰
• חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949
• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
• חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951
• חוק איסור אפיית לילה, תשי"א-1951²¹
• חוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954²²
• חוק החניכות, תשי"ג-1953²³
• חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953²⁴
• חוק שירות לאומי, תשי"ג-1953²⁵
• חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954²⁶
• חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954
• חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
• חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959
• חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959²⁷
• חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967²⁸
• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968²⁹
• תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) – 1934³⁰.

---

חתומים

• גולדה מאיר, ראש הממשלה
• יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
• יוסף אלמוגי, שר העבודה
• שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

---

---

מסמך המקור באתר הכנסת

Sidenotes

• בית דין לעבודה ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי
• שופטים ונציגי ציבור
• הכשירות להיות שופט
• מינוי שופטים
• נשיא בית הדין הארצי וסגנו
• שופט ראשי
• שופט בפועל
• מעמדו של שופט בית הדין
• ייחוד הכהונה
• נציגי ציבור
• תקופת כהונה של נציגי ציבור
• פרסום מינוי
• התפטרות נציג ציבור
• סיום משפטים
• העברת נציג ציבור מתפקידו
• אי-תלות של נציגי ציבור
• מינוי רשם
• הרכב בית דין אזורי
• מותב בית הדין האזורי
• הרכב בית הדין הארצי
• מותב בית הדין הארצי
• העדר נציג ציבור
• מקום מושב ואיזור שיפוט
• סמכות בית דין אזורי
• סמכות בית הדין הארצי
• ערעור לפני בית הדין הארצי
• סמכויות הרשם
• בוררות
• סמכות למתן סעד
• זכות התערבות בהליכים
• דיון מהיר
• ראיות
• סדרי דין
• ייצוג
• פטור ממס בולים
• החלטת בית הדין
• הוצאה לפועל
• בזיון בית הדין
• תחולת הוראות חוק בתי המשפט תשי"ז-1957
• תחילה
• הוראות מעבר
• דין המדינה
• ביצוע ותקנות
• תיקון חוק הביטוח הלאומי
• השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה
• תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
• תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)
• תיקון חוק שירות התעסוקה
• תיקון חוק הגנת השכר
• תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה
• תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
• תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
• תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר
• תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש
• סמכות בית דין לעבודה
• תיקון חוק חופשה שנתית

Footnotes

1. ס"ח תשי"ג, עמ' 149. ↩

2. ס"ח תשי"ז, עמ' 148. ↩

3. ע"ר 1944, מס' 1321 תוס' 1, עמ' 93. ↩

4. ס"ח תשי"ז, עמ' 63. ↩

5. ס"ח תשי"ח, עמ' 86. ↩

6. ס"ח תשכ"ח, עמ' 108. ↩

7. ס"ח תשכ"ז, עמ' 116. ↩

8. חוקי א"י, כרך א' פרק כ"ג, עמ' 332. ↩

9. ס"ח תש"ט, עמ' 13. ↩

10. ס"ח תשט"ו, עמ' 135. ↩

11. ס"ח תשי"ט, עמ' 32. ↩

12. ס"ח תשי"ד, עמ' 202. ↩

13. ס"ח תשי"א, עמ' 204. ↩

14. ס"ח תשכ"ד, עמ' 166. ↩

15. ס"ח תשי"ז, עמ' 22. ↩

16. ס"ח תשכ"ה, עמ' 288. ↩

17. ס"ח תשי"א, עמ' 234. ↩

18. ע"ר 1943, תוס' 1, עמ' 1. ↩

19. ע"ר 1945, תוס' 1, עמ' 62. ↩

20. ע"ר 1946, תוס' 1, עמ' 60. ↩

21. ס"ח תשי"א, עמ' 61. ↩

22. ס"ח תשי"ד, עמ' 66. ↩

23. ס"ח תשי"ג, עמ' 108. ↩

24. ס"ח תשי"ג, עמ' 115. ↩

25. ס"ח תשי"ג, עמ' 103. ↩

26. ס"ח תשי"ד, עמ' 154. ↩

27. ס"ח תשי"ט, עמ' 86. ↩

28. ס"ח תשכ"ז, עמ' 86. ↩

29. ס"ח תשכ"ח, עמ' 108. ↩

30. ע"ר 1934, תוס' 2, עמ' 438. ↩