חוק המעבר, תש"ט-1949
פרק ראשון: הכנסת
1. שם בית המחוקקים וחבריו.
לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת". לאסיפה המכוננת ייקרא "הכנסת הראשונה". לציר האסיפה המכוננת ייקרא "חבר הכנסת".
2. חוקים.
(א) לדבר-חקיקה של הכנסת ייקרא "חוק".
(ב) כל חוק ייחתם על ידי ראש הממשלה ועל ידי השר או השרים הממונים על ביצוע החוק.
(ג) נשיא המדינה יחתום כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו.
(ד) כל חוק יפורסם ברשומות תוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת.
פרק שני: נשיא המדינה
3. בחירת הנשיא.
(א) נשיא המדינה ייבחר על ידי הכנסת בבחירה חשאית.
(ב) המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי הכנסת - הוא הנבחר.
(ג) לא קיבל מועמד רוב כזה, מצביעים שנית. לא היה רוב כזה גם בהצבעה השניה, חוזרים ומצביעים. בהצבעה השלישית וכן בכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה המועמד שקיבל בבחירה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. המועמד שקיבל בהצבעה השלישית או באחת ההצבעות הנוספות למעלה ממחצית הקולות של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה - הוא הנבחר.
4. הצהרת הנשיא.
תוך שבעה ימים מיום בחירתו ימסור ויחתום הנשיא בכנסת או בפני יושב ראש הכנסת הצהרה זו: "אני (שם) מתחייב כנשיא המדינה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה".
5. תקופת כהונתו של הנשיא.
תקופת כהונתו של נשיא המדינה תהיה במשך תקופת כהונתה של הכנסת הראשונה ועד תום שלושה חדשים מכינוס הכנסת החדשה.
6. תפקידי הנשיא.
נשיא המדינה יחתום על אמנות עם מדינות זרות שאושרו על ידי הכנסת, ימנה על פי המלצת השר המוסמך את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה, יקבל נציגים דיפלומטיים של מדינות זרות אשר שוגרו לישראל, ויקיים מינויי קונסולים של מדינות זרות; וכן נתונה לו הסמכות לחון עבריינים ולהפחית ענשים.
7. חתימת הנשיא.
כל מסמך רשמי שייחתם על ידי נשיא המדינה ישא עליו חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שתחליט עליו הממשלה.
פרק שלישי: הממשלה
8. התפטרות הממשלה הזמנית.
הממשלה הזמנית תגיש את התפטרותה לנשיא המדינה מיד לאחר בחירתו, אולם תמשיך בתפקידיה עד היכון ממשלה חדשה.
9. התפקיד להרכיב ממשלה.
לאחר התיעצות עם נציגי סיעות בכנסת יטיל נשיא המדינה על אחד מחברי הכנסת את התפקיד להרכיב את הממשלה.
10. הרכב הממשלה.
הממשלה תהיה מורכבת מראש הממשלה וממספר שרים מתוך חברי הכנסת או מחוצה לה.
11. תיכון הממשלה.
(א) הממשלה, משהורכבה, תתיצב מיד לפני הכנסת ותיכון לאחר שתקבל בה הבעת אמון.
(ב) תוך שבעה ימים מיום שהממשלה קבלה הבעת אמון, יקראו ויחתמו ראש הממשלה והשרים האחרים בפני הכנסת הצהרה זו:
"אני (שם) מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולקיים את החלטות הכנסת".
(ג) הממשלה תישא באחריות משותפת לפעולותיה בפני הכנסת, תמסור לה דין וחשבון עליהן ותכהן כל עוד תיהנה מאמון הכנסת.
(ד) ממשלה שהכנסת הביעה לה אי-אמון או שהחליטה להתפטר, תגיש מיד את התפטרותה לנשיא המדינה, אולם תמשיך בתפקידיה עד היכון ממשלה חדשה לפי הוראות חוק זה.
פרק רביעי: הוראות נוספות
12. סמכויות הממשלה.
לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית.
13. רשומות.
כל דבר שהחוק דורש את פרסומו בעתון הרשמי יפורסם מעתה ברשומות; כל מקום בו נאמר בחוק "עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות".
14. ביטול.
הסעיפים 1(ג) ו-(ד), 2(ב) ו-(ג), 7(א) פסוק שני ו-7(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, בטלים.
15. תחילת תוקף.
תקפו של חוק זה הוא מיום קבלתו בכנסת.
נתקבל בכנסת ביום י"ז בשבט תש"ט (16 בפברואר 1949)1
חתומים
- דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
