חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970¹

1. בחוק זה –

פרשנות

• "פגיעת איבה" –

  (1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם (לכולם ייקרא להלן – כוחות אויב);

  (2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;

  (3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;

• "נפגע" – מי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה:

  (1) אזרח ישראלי או תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה;

  (2) מי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון שניתנו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952², לרבות מי שנכנס לישראל והוא פטור מהצורך באשרה או ברשיון לפי סעיף 17(א) לחוק האמור, או מי שנכנס לישראל לפי אחד הצווים של שר הפנים מכוח סעיף 17 לחוק האמור שפורטו בתקנות לפי חוק זה – והכל אם הפגיעה היתה בישראל או בשטח אחר שקבע שר הבטחון בצו לענין זה לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם;

• "נשק" – כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955³;
• "חוק הביטוח" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968⁴;
• "המוסד" – כמשמעותו בחוק הביטוח;
• "בן-משפחה", של נפגע –

  (1) בחיי הנפגע – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]⁵ (להלן – חוק הנכים), בשינויים המחוייבים, ובפסקה (4) להגדרה זו במקום "ומחסורו היה על הנכה ערב התגייסותו של הנכה לשירות" קרי "ומחסורו היה על הנפגע ערב הפגיעה"; ולענין זה, "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו", "אח", "הכנסה מספקת למחיית אדם", "השכר הקובע", "נצרך", ו"עומד ברשות עצמו" – כמשמעותם בסעיף 1 לחוק הנכים והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;

  (2) במות הנפגע עקב הפגיעה – כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950⁶ (להלן – חוק משפחות חיילים), בשינויים המחוייבים; ולענין זה, "אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו", "היום הקובע", "הכנסה כדי מחיה", "השכר הקובע", "מענק", "עומד ברשות עצמו" – כמשמעותם בסעיף 1 לחוק משפחות החיילים והתקנות לפיו, בשינויים המחוייבים;

• "תגמול" – לרבות כל טובת הנאה שאדם זכאי לה על פי חוק הנכים או חוק משפחות החיילים, לפי הענין.

2. נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה בפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.

חזקת פגיעת איבה

3. הוראות סימן ב' לפרק ג' לחוק הביטוח והתקנות לפיהן יחולו לגבי נפגע, בשינויים המחוייבים.

ריפוי, החלמה ושיקום

4. נקבעה לנפגע דרגת נכות כאמור בסעיף 5, ישלם לו המוסד תגמולים כאמור בסעיף 6.

תגמולים לנכים

5. ההסדרים לקביעת דרגת הנכות בסעיפים 61(א), 62, 63, 64, 64א ו-65 לחוק הביטוח והתקנות לפיו יחולו, בשינויים המחוייבים, על קביעת דרגת הנכות לפי חוק זה.

קביעת דרגת הנכות

6. סעיפים 5, 6, 7, 7א, 8, 18(ב) ו-(ג), 22 ו-44 לחוק הנכים יחולו, בשינויים המחוייבים, על קביעת התגמול לפי חוק זה וחישובו.

תגמולים וחישובם

7. גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמולים, בשינויים המחוייבים, לפי האמור בסעיפים 7, 8, 9, 9א, 10, 10א, 11, 12א, 13, 13א, 13ב, 13ג, 14, 15, 20, 22, 24, 29, 29א, 29ב, 29ג, 30 ו-32 לחוק משפחות החיילים.

תגמולים לבני-משפחה

8. דין נפגע או בן-משפחה כדין נכה כמשמעותו בחוק הנכים או בן-משפחה כמשמעותו בחוק משפחות החיילים לענין כל חיקוק אחר המעניק טובת הנאה, פטור או הנחה.

דין נפגע או בן-משפחה לענין כל חיקוק אחר

9. שר העבודה רשאי –

סמכות השר להתקין ולהחיל תקנות

(1) להתקין תקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בכל הענינים הנובעים מהאמור בסעיפים 3 עד 7, לרבות תקנות בדבר מתן מילוות וערבויות לשם יצירת מקורות פרנסה או לביסוסם או לצרכי דיור ושיכון לנפגע או לבני משפחתו ואופן סילוק המילוות האלה;

(2) להחיל בצו, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, את התקנות לפי חוק הנכים לרבות ההוראות שבפרק חמישי לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954⁷, או חוק משפחות החיילים, כולן או מקצתן, והכל בשינויים המחוייבים – על נפגעים או בני משפחותיהם.

10.

(א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר העבודה, ימנה רשות מאשרת שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה (להלן – הרשות); הודעה על מינויה של הרשות תפורסם ברשומות.

מינוי רשות מאשרת

(ב) הרשות תתן את החלטתה תוך שלושה חדשים מהיום שהתביעה הגיעה לידיה, אלא אם החליטה להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שנרשמו.

11.

(א) הרואה עצמו נפגע בהחלטת הרשות רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים האמורה בסעיף קטן (ב).

ערר

(ב) ועדת העררים תהיה של חמישה ובראשה שופט שיתמנה על ידי שר המשפטים, יתר חברי הועדה יתמנו על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה.

(ג) שלושה חברי הועדה, כשבהם היושב ראש, יהיו מנין חוקי.

(ד) הערר יוגש בכתב תוך 60 יום מהיום שבו הגיעה לידיעת העורר ההודעה על החלטת הרשות.

(ה) אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום.

(ו) הודעה על מינוי הועדה תפורסם ברשומות.

12. אישורה של הרשות או של ועדת העררים, לפי הענין, כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, הוא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי חוק זה בפני המוסד.

אישור פגיעת איבה

13. לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969⁸, תהיה הסמכות הייחודית לדון בכל תביעה לתגמול לפי חוק זה ובכל תביעה להחזרת תגמול שניתן בטעות או שלא כדין, הכל בכפוף לאמור בסעיף 12.

סמכות בית-דין לעבודה

14. בכל תביעה על-פי חוק זה נגד המדינה או של המדינה ייצג אותה המוסד באמצעות מי שהורשה לכך מטעמו.

ייצוג בפני בית-דין

15. פרק ג', סימנים א' ו-ב' לפרק ז' וסעיפים 196, 197 ו-198 לחוק הביטוח והתקנות לפיהם יחולו לענין חוק זה, בשינויים המחוייבים.

תחולת חוק הביטוח

16.

(א) הזכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולגימלה לפי חוק הביטוח – הברירה בידיו לבחור באחד מהם, אולם אם בחר בגימלה לפי חוק הביטוח, יהיה חלק הגימלה העודף על התגמול לפי חוק זה על חשבון המוסד, ושאר הגימלה יהיה על חשבון אוצר המדינה.

תגמולים לפי חוק זה וגימלאות לפי חוק הביטוח

(ב) הזכאי לתגמול וגימלה כאמור בסעיף קטן (א), יבחר באחד מהם תוך 6 חדשים מיום שנוצרה עילת התביעה, ועד שלא בחר כאמור, ישולם לו תגמול חדשי לפי חוק זה; בחר תוך התקופה האמורה בגימלה לפי חוק הביטוח, תשולם לו הגימלה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה בניכוי הסכומים ששולמו לו כתגמול חדשי כאמור.

17.

(א) הזכאי לתגמול לפי חוק זה מכוח כמה עילות, או לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה – הברירה בידו לבחור באחד התגמולים.

תגמולים לפי חוק זה ותגמולים או פיצויים לפי חוקים אחרים

(ב) זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]⁹, יחולו עליו בשינויים המחוייבים הוראות סעיף 36 לחוק הנכים או סעיף 21 לחוק משפחות החיילים, לפי הענין.

18.

(א) תגמולים לפי חוק זה יינתנו מאוצר המדינה באמצעות המוסד.

תגמולים מאוצר המדינה

(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול ואת החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע חוק זה.

19.

(א) חוק זה יחול על מי שנפגע בפעולת איבה אחרי יום כ"ה באייר תשכ"ז (4 ביוני 1967); הזכאי לפי חוק זה לא יהיה זכאי לתגמול לפי חוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956¹⁰ (להלן – חוק נפגעי ספר).

תחולה

(ב) חוק זה לא יחול על פגיעה שנפגע אדם המשתייך לכוחות האויב, מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם.

20. מי שקיבל גימלה לפי חוק נפגעי ספר, בשל פגיעת ספר שנפגע אחרי כ"ה באייר תשכ"ז (4 ביוני 1967), תיזקף הגימלה על חשבון התגמול לפי חוק זה, אולם אם קיבל אדם כדין גימלה לפי חוק נפגעי ספר העולה על התגמול המגיע לפי חוק זה לא תיזקף היתרה.

הוראות מעבר

21. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

ביצוע

22.

(א) בחוקים המאוזכרים בתוספת יבואו התיקונים כמפורט בה.

תיאומים

(ב) במקום קצין תגמולים האמור בחוק הנכים ובחוק משפחות חיילים יבוא לענין חוק זה פקיד תביעות כמשמעותו בסעיף 130 לחוק הביטוח.

תוספת

(סעיף 22)

1. בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961¹¹, אחרי סעיף 15 יבוא:

"גימלאות 15א. מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי השמירה לנפגעים ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו".

2. בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951¹², בסעיף 14ב(א), בסופו יבוא:

"מי שנקרא כאמור ונפגע ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן תוך כדי מילוי חובתו ועקב מילויה, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו".

3. בחוק הביטוח, בסעיף 168(א)(3), אחרי פסקת-משנה (ו) יבוא:

"(ז) חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970".

4. בפקודת מס-הכנסה¹³, בסעיף 36(א), אחרי "או מפגיעת ספר" יבוא "או מפגיעת איבה" ובסוף סעיף 36(ב) יבוא:

""פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970".

5. בחוק נפגעי ספר, האמור בסעיף 2 יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) אלמנה ויתום של נפגע ספר יהיו זכאים לגימלאות לפי פרק ג'1 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו".

---

חתומים

• גולדה מאיר, ראש הממשלה
• יוסף אלמוגי, שר העבודה
• שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה

---

---

מסמך המקור באתר הכנסת

Sidenotes

• פרשנות
• חזקת פגיעת איבה
• ריפוי, החלמה ושיקום
• תגמולים לנכים
• קביעת דרגת הנכות
• תגמולים וחישובם
• תגמולים לבני-משפחה
• דין נפגע או בן-משפחה לענין כל חיקוק אחר
• סמכות השר להתקין ולהחיל תקנות
• מינוי רשות מאשרת
• ערר
• אישור פגיעת איבה
• סמכות בית-דין לעבודה
• ייצוג בפני בית-דין
• תחולת חוק הביטוח
• תגמולים לפי חוק זה וגימלאות לפי חוק הביטוח
• תגמולים לפי חוק זה ותגמולים או פיצויים לפי חוקים אחרים
• תגמולים מאוצר המדינה
• תחולה
• הוראות מעבר
• ביצוע
• תיאומים

Footnotes

1. נתקבל בכנסת ביום י"ח בתמוז תש"ל (22 ביולי 1970); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בה"ח 860/תש"ל, עמ' 7. ↩

2. ס"ח תשי"ב, עמ' 354. ↩

3. ס"ח תשט"ו, עמ' 171. ↩

4. ס"ח תשכ"ח, עמ' 108. ↩

5. ס"ח תשי"ט, עמ' 276. ↩

6. ס"ח תש"י, עמ' 162. ↩

7. ק"ת תשי"ד, עמ' 500. ↩

8. ס"ח תשכ"ט, עמ' 70. ↩

9. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10/עמ' 266. ↩

10. ס"ח תשי"ז, עמ' 22. ↩

11. ס"ח תשכ"א, עמ' 169. ↩

12. ס"ח תשי"א, עמ' 78. ↩

13. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120. ↩