Skip to main content
1969Otherשר הכלכלהתקף

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-19691

1. בחוק זה –

הגדרות

  • "שירות הציבור" – שירות המדינה או שירות ברשות מקומית, במועצה דתית או בכל גוף אחר שפורט בתוספת;
  • "קרוב" – הורה, צאצא, אח או בן-זוג, וכן הורה, צאצא או אח של בן-הזוג.

2. מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

איסור הייצוג בענין שהיה בטיפולו של המייצג

3. מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע כתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.

איסור הייצוג לפני מי שהיה כפוף למייצג

4.

(א) מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה.

איסור עבודה או טובת הנאה בעסקים שהיו בטיפולו של עובד הציבור

(ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה –

(1) אם העובד שפרש היה מוסמך לבדו או ביחד עם אחרים;

(2) אם ההחלטה או ההמלצה היא על הענקת זכות או על קביעתה;

(3) אם ההחלטה היתה דרך הסכם או כמעשה של רשות;

(4) אם הזכות שקיבל העובד שפרש היא משרת שכיר בשירותו של האדם שהיה נזקק להחלטה או להמלצה, או שלא בשכיר אלא בדרך של התקשרות עם אותו אדם לשירות לתקופה מסויימת או בלתי מוגבלת, או אם היא זכות בעסק שנזקק להחלטתו או להמלצתו או שלטובתו החליט או המליץ;

(5) אם הזכות נתקבלה כאמור בפסקה (4) על ידי העובד עצמו שפרש או על ידי קרובו.

(ג) סעיף זה לא יחול בכל אחד המקרים האלה:

(1) עברה שנה מיום פרישתו של העובד;

(2) הועדה שהוקמה לפי סעיף 11 אישרה שעברו שנתיים מיום גמר טיפולו של העובד בהחלטה או בהמלצה;

(3) ניתן היתר לפי חוק זה לקבלתה של הזכות.

5. מי שפרש משירות כחייל בצבא-הגנה לישראל או משירות כשוטר במשטרת ישראל, לא יחול עליו סעיף 4 אלא במידה ובתנאים שקבע שר המשפטים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר המשטרה, לפי הענין.

סייג בפרישה משירות בצה"ל או במשטרה

6. מי שמילא תפקיד בשירות הציבור בחוץ-לארץ, לא יעשה, ללא היתר לפי חוק זה, אחד הדברים המנויים להלן בארצות שבהן מילא את תפקידו תוך שנתיים לפני שגמר אותו, אלא אם עברו שנתיים לאחר שגמר אותו, והם:

הגבלות בפרישה משירות בחוץ-לארץ

(1) קבלת משרה, תפקיד או עבודה כשכיר, או שלא כשכיר אלא בדרך של התקשרות לתקופה מסויימת או בלתי מוגבלת מראש;

(2) רכישת זכות בעסק או קבלתה בדרך אחרת.

7. לענין סעיפים 4 עד 6, "זכות בעסק" – זכות כבעל, כשותף, כחבר הנהלה או כבעל מניות בעסק המתנהל לשם הפקת רווחים; ולענין זה "חבר הנהלה" ו"בעל מניות" בעסק – לרבות חבר הנהלה ובעל מניות בתאגיד אשר לו השליטה במישרין או בעקיפין בתאגיד אחר שהעסק נמצא בשליטתו.

טובת הנאה בעסק מה היא

8. העובר על הוראה שבסעיפים 2 עד 6, דינו – קנס 50,000 לירות או מאסר ששה חדשים.

עבירה

9. מי שעבר עבירה לפי חוק זה בחוץ-לארץ, יתן עליה את הדין בישראל.

עבירות חוץ

10. תהא הגנה לאדם הנאשם בעבירה לפי סעיפים 4 עד 6 על רכישת זכות בעסק או קבלתה בדרך אחרת, אם יוכיח כל אלה:

הגנה

(1) הזכות היתה מניות בתאגיד בלבד;

(2) הוא לא שימש מנהל לאותו תאגיד;

(3) חלקו או החלק של קרובו בהון הנפרע וברווחים של התאגיד לא עלה על חמישה אחוזים, או על 50,000 לירות, הכל לפי הקטן יותר.

11. שר המשפטים יקים ועדה של שלושה למתן היתרים לפי חוק זה (להלן – הועדה); בראשה יעמוד שופט של בית משפט מחוזי, אחד מחבריה יהיה אדם שלא מבין העובדים בשירות הציבור (להלן – נציג הציבור), והשלישי יהיה עובד בשירות הציבור.

ועדה למתן היתרים

12. שר המשפטים ימנה את השופט שיהיה יושב ראש קבוע לועדה; יתר חברי הועדה יתמנו לדיון בענין פלוני, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות, אחד אחד מתוך רשימה של נציגי ציבור ומתוך רשימה של עובדים בשירות הציבור שערך שר המשפטים; אולם –

הרכב הועדה

(1) כשהמבקש הוא מי שפרש או עומד לפרוש משירות כחייל בצבא-הגנה לישראל – יתמנה העובד בשירות הציבור בדרך האמורה מתוך רשימה שהגיש שר הבטחון לשר המשפטים;

(2) כשהמבקש הוא מי שפרש או עומד לפרוש משירות כשוטר במשטרת ישראל – יתמנה העובד בשירות הציבור בדרך האמורה מתוך רשימה שהגיש שר המשטרה לשר המשפטים.

13. הועדה תתן לנציג השירות שממנו פרש המבקש או עומד לפרוש ממנו הזדמנות להשמיע את דבריו.

שמיעת נציג השירות

14.

(א) הועדה תתן את ההיתר המבוקש, אם נוכחה כי אין ברכישתה או בקבלתה של הזכות המבוקשת משום פגיעה בטוהר המידות.

שמירה על טוהר המידות שיקול מכריע

(ב) בבואה להחליט בבקשה למתן היתר, תביא הועדה בחשבון, בין השאר, את –

(1) נסיבות הפרישה;

(2) מידת הכפיפות בין המבקש לבין מחליט ההחלטה כאמור בסעיף 4 או הממליץ עליה;

(3) המידה שבה חרגה החלטה כאמור או ההמלצה עליה מהשיגרה בענינים מאותו סוג;

(4) היקף הנושא של ההחלטה ומשקלו;

(5) העובדה כי ההעסקה המבוקשת היא בתאגיד ממלכתי או בחברה ממשלתית.

15. שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע את סדרי הדין והנוהל לפני הועדה.

סדרי הדין והנוהל

16. סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-19682, יחולו כאילו הועדה היתה ועדת חקירה לפי החוק האמור.

סמכויות ועדת חקירה

17. שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להוסיף לתוספת כל מפעל, מוסד, קרן, או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם כאמור בסעיף 9(5) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]3.

שינוי התוספת

18. שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף 10(3).

שינוי הסכום המירבי לגבי רכישת זכות בתאגיד

19. חוק זה אינו גורע מאיסורים על פי חיקוק אחר או על פי הסכם.

שמירת דינים

20. שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה.

ביצוע

21. מי שעבד בשירות הציבור ביום תחילתו של חוק זה –

הוראות מעבר

(1) לא יחולו על פרישתו הראשונה לאחר אותו מועד סעיפים 3 עד 5, אלא אם במועד פרישה זו עברו שנתיים מיום תחילתו של חוק זה;

(2) לא תישמע, לענין חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-19634, טענתו, כי עקב תחולתם של חוק זה או תקנות על פיו חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, או כי תחולתם היא לגביו נסיבות שביחסי עבודה, שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.

תוספת

(סעיף 1)

  • המוסד לביטוח לאומי
  • שירות התעסוקה
  • רשות הנמלים
  • רשות השידור
  • הרשות לבינוי ופינוי אזורי שיקום
  • המועצה לשיווק פרי הדר
  • המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה
  • המועצה לייצור ולשיווק ירקות
  • המועצה לענף הלול
  • המועצה להסדר הימורים בספורט.

חתומים

  • גולדה מאיר, ראש הממשלה
  • יעקב ש' שפירא, שר המשפטים
  • שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה


מסמך PDF מסמך המקור באתר הכנסת

Sidenotes

Footnotes

  1. נתקבל בכנסת ביום ז' בתמוז תשכ"ט (23 ביוני 1969); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בה"ח 772, תשכ"ה, עמ' 206.

  2. ס"ח תשכ"ט, עמ' 28.

  3. ס"ח תשי"ח, עמ' 92.

  4. ס"ח תשכ"ג, עמ' 136.