חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959¹

פרק ראשון - ארגון השירות

1. מוקם בזה שירות התעסוקה שיפעל במסגרת חוק זה והתקנות לפיו.

הקמת שירות התעסוקה

2. שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות העבודה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע.

תחום פעולתו של השירות

3. יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו של שירות התעסוקה, והוא לא יתערב באלה.

אי-התערבות ביחסי עבודה ותנאיה

4. שירות התעסוקה הוא תאגיד וכשר לרכוש ולהעביר כל זכות, להתחייב בכל חיוב ולהיות בעל דין או צד לכל הליך משפטי או אחר.

השירות-תאגיד

5. שירות התעסוקה יעמוד לבקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]².

בקורת מבקר המדינה

6. שירות התעסוקה יעמוד לפיקוחו הכללי של שר העבודה.

פיקוח שר העבודה

7. פעולה שאחת מרשויות שירות התעסוקה חייבת לעשותה על פי חוק זה או על פי התקנות או על פי התקנון האמור בסעיף 21 (להלן - תקנון השירות) ולא עשתה אותה, והפעולה היא לדעת שר העבודה הכרחית להבטחת העבודה התקינה של השירות, רשאי השר לצוות על הרשות לעשות את הדרוש לביצוע אותה פעולה בדרך שיקבע בצו, ואם לא קיימה הרשות את הוראות הצו, רשאי השר לעשות את הפעולה בעצמו או באמצעות אדם אחר, ודין פעולה שנעשתה על ידי השר כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשות.

סמכות שר העבודה לפעול במקום השירות

8. הרשות העליונה של שירות התעסוקה היא מועצת שירות התעסוקה (להלן - מועצת השירות), שתתמנה על ידי שר העבודה.

מועצת השירות

9. המועצה תהיה מורכבת מנציגי העובדים והמעבידים, שווה בשווה, ומנציגי הממשלה שמספרם לא יעלה על שליש של מספר חברי המועצה; הודעה על ההרכב תפורסם ברשומות.

הרכב המועצה ופרסומו

10. נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, ונציגי המעבידים לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר.

מינוים של נציגי העובדים והמעבידים

11. שר העבודה או מי שנתמנה לכך על ידיו יהיה יושב ראש המועצה.

יושב ראש המועצה

12.

(1) תפקח על פעולות הרשויות של שירות התעסוקה;

(2) תהיה רשאית ליזום ולהמליץ לפני השר על פעולות בתחום שירות התעסוקה;

(3) תהיה רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;

(4) תמלא את שאר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה או בתקנון השירות.

תפקידי המועצה

13. המועצה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.

ועדות המועצה

14. המועצה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.

הנוהל במועצת השירות

15. הרשות המנהלת והמבצעת של שירות התעסוקה היא מינהלת השירות שחבריה הם מנהל השירות, סגנו - אם נתמנה לו סגן - ונושאי המשרות בשירות שנקבעו במשרות של ניהול על ידי השר לאחר התייעצות במועצה; מנהל השירות יהיה יושב ראש המינהלה.

המינהלה

16. שר העבודה, לאחר התייעצות במועצה, ימנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול.

מינוי המינהלה

17. יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על ידי מינהלת השירות באישור שר העבודה ובמסגרת התקן שאישר; המינוי יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

מינוי עובדים אחרים

18. תנאי עבודתם של העובדים שנתמנו לפי הסעיפים 16 ו-17 יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו על ידי מינהלת השירות באישור השר.

תנאי עבודתם של עובדי השירות

19. לענין החוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי"ז-1957³, יראו עובד השירות כעובד הציבור.

עובד השירות - עובד הציבור

20. פעולה או סמכות שחוק זה, התקנות או תקנון השירות לא ייחדו אותה לכל רשות אחרת, רשאי מנהל השירות לעשותה או להשתמש בה בשם שירות התעסוקה.

פעולות המנהל בשם השירות

21. תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה תכין המועצה הצעת תקנון השירות ותביאנה לאישור הממשלה.

תקנון השירות

22. הודעה על קביעת תקנון השירות תפורסם ברשומות; העתק ממנו יהיה מצוי בכל לשכת עבודה וכל אדם רשאי לעיין בו.

פרסום התקנון

23. השר, בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות אתה, יקים, בצו שיפורסם ברשומות, לשכות עבודה של שירות התעסוקה ויקבע תחום שיפוטן, ורשאי הוא, באותה דרך, להכיר בלשכות עבודה קיימות כלשכות עבודה שהוקמו על פי חוק זה, וכן לבטל לשכות עבודה או למזגן.

לשכות עבודה

24. לשכת עבודה יכולה להיות לכל העבודות והמקצועות או לסוג מסויים שבהם ולכל שטח המדינה או לאזור מסויים או למקום מסויים, הכל כפי שייקבע בצו לפי סעיף 23.

סוגי לשכות עבודה

25. מינהלת השירות תקים, באישור שר העבודה, מדורים בכל לשכות העבודה, או בלשכות מסויימות, ובלבד שלא תקים מדורים לחלוקת עבודה על יסוד דתי-לאומי, וכן סניפים של לשכות עבודה ומרכזי רישום של דורשי עבודה ושל מקומות עבודה; מדור או סניף לנוער יהיה במקום נפרד.

מדורים/סניפים ומרכזי רישום

26. למדור, לסניף ולמרכז רישום יהיו אותן הסמכויות מסמכויותיה של לשכת עבודה שמינהלת השירות באישור השר תעניק להם.

סמכות של מדור, סניף או מרכז רישום

27. ליד כל לשכת עבודה תהיה מועצת לשכת עבודה; סמכותה, הרכבה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות העבודה המפורטות בתוספת הראשונה יהיו נציגי עובדים ומעבידים שווה בשווה והיושב ראש יתמנה על ידי שר העבודה. שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות במועצת השירות, להוסיף על התוספת ולגרוע ממנה.

מועצת לשכת עבודה

28. מועצת לשכת העבודה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.

ועדות למועצת הלשכה

29. מועצת הלשכה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.

הנוהל במועצת הלשכה

30. הרשות המנהלת והמבצעת של לשכת עבודה היא מינהלת לשכת עבודה, שחבריה הם מנהל הלשכה ונושאי המשרות בשירות התעסוקה שנקבעו בתקנון השירות כמשרות של ניהול בלשכת עבודה.

מינהלת לשכת עבודה

31. פעולה או סמכות שתקנון השירות לא ייחד אותה לרשות אחרת, רשאי מנהל הלשכה לעשותה או להשתמש בה בשם לשכת העבודה.

פעולת המנהל בשם הלשכה

פרק שני - הזיקה ללשכת עבודה ודרכי פעולתה

32.

(א) בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה לא יקבל אדם עובד, ולא יתחיל אדם לעבוד אצל מעביד, אלא אם העובד נשלח על ידי לשכת העבודה וניתן ממנה על כך אישור בכתב.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד שתפקידו בעיסוק הנדון הוא תפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה, או שנדרשת ממנו בתפקידו זה השכלה גבוהה או מידה מיוחדת של אמון אישי, ולא על עובד שייקבע בתקנות.

(ג) לענין סעיף זה -

• "עובד" - לרבות חבר בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, המקבלת עליה את ביצוע עבודת הכפיים בלבד.

(ד) עבודות ומקצועות שאין בהם חובת זיקה ללשכת עבודה על פי סעיף זה, רשאית לשכת עבודה לתווך בהם בין מעבידים לדורשי עבודה.

זיקת חובה ללשכה ותיווכה

33. שר העבודה רשאי, בתקנות, לשנות פסקאות 12-1 לתוספת השניה.

שינויים בתוספת השניה

34. סעיף 32 לא יחול במקרה שהעומד להתקבל כעובד או בן-זוגו והזקוק לעובד או בן-זוגו הם בני-משפחה, כמפורש בתקנות, והזקוק לעובד מסר ללשכת העבודה הודעה בכתב על כוונתו לקבל את העובד, בצירוף ראיות על יחסי המשפחה, אלא אם הלשכה הודיעה לו תוך שלושה ימים ממסירת ההודעה והראיות, שאין הראיות מוכיחות יחסי משפחה לפי סעיף זה.

פטור מזיקה ללשכה לגבי בני-משפחה

35. נתעוררו חילוקי דעות בדבר תחולתם של הסעיפים 32 ו-34 לגבי אדם פלוני, רשאי עובד השירות שהורשה לכך על ידי מנהל השירות, או אדם הזקוק לעובד, או עובד הנוגע בדבר, לבקש את הכרעת שר העבודה, והוא יכריע הכרעה סופית לאחר שנתן לכל הצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם.

חילוקי דעות בשאלת זיקת חובה

36. מי שזקוק לעובד וחייב בזיקה ללשכת עבודה על פי חוק זה, יודיע על כך ללשכת העבודה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן - לשכת העבודה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.

הודעת הזקוקים לעובדים

• "עבודה ארצית" - עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת עבודה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת שר העבודה, מתחום הפעולה של לשכת עבודה אחת.

37. מעביד חייב להודיע על גמר עבודתו של עובד החייב בזיקה ללשכת עבודה שעבד אצלו ששה ימים רצופים, וההודעה תימסר תוך 10 ימים מיום גמר העבודה, ללשכת העבודה המוסמכת, ובעבודה ארצית - למינהלת השירות.

הודעה על גמר העבודה

38. נמסרה הודעה על פי סעיף 36 או 37 ללשכת עבודה שאינה לשכת העבודה המוסמכת, יצא מוסר ההודעה ידי חובתו, והלשכה שנמסרה לה ההודעה תעבירה ללשכת העבודה המוסמכת; לשכת עבודה מוסמכת שקיבלה הודעה על עבודה ארצית תמסור אותה למינהלת השירות.

העברת הודעות בתחום השירות

39. כל הדורש עבודה במקצוע או בעבודה שלשכת העבודה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת העבודה.

רישום דורשי עבודה

40. בתקנון השירות ייקבעו סדרי רישום ומסירת הודעות לפי הסעיפים 32 עד 39.

סדרי הרישום

41.

(א) הרשומים בלשכת עבודה יישלחו לעבודה לפי השיטה שנקבעה בתקנון השירות.

(ב) שיטת השליחה לעבודה יכולה להיות כללית או מיוחדת למקצוע, לסוג עבודה, ללשכת עבודה או למדור; וכן היא יכולה לכלול הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים, או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת.

שליחה לעבודה

42.

(א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת העבודה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה.

(ב) אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.

איסור הפליה

43. הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לשכת עבודה בקשר לשליחה לעבודה, לרבות פגיעה על ידי אי-קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת העבודה, ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני ועדת ערר עליונה שנתמנתה על ידי מועצת השירות ושבראשה יושב שופט בית משפט מחוזי שנתמנה על ידי שר המשפטים; דרכי העררים ייקבעו בתקנות.

עררים

44. חובת הזיקה ללשכת העבודה לפי סעיף 32 לא תחול לגבי מעביד שעובדיו שובתים או מושבתים ולגבי עובדים שובתים או מושבתים, כל זמן השביתה או ההשבתה.

לשכת העבודה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה. מעביד שהעביד עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.

אי-התערבות בשביתות ובהשבתות

45. שר העבודה, בהתייעצות עם מינהלת השירות, יקציב ללשכות עבודה, בהתאם לתקנון השירות, מקומות עבודה בעבודות ארציות; וכל לשכת עבודה שהוקצבו לה מקומות עבודה כאמור תשלח רשומים בלשכה לאותן עבודות כאילו נמסרה לה הודעה עליהן על ידי אדם הזקוק לעובד.

חלוקת עבודות ארציות

פרק שלישי - עובדים מקצועיים

46. המבקש להיות רשום בלשכת עבודה כבעל מקצוע שסעיף 32(א) חל עליה יוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה, אך אין הוראה זו חלה על מקצוע שבעליו חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית.

הוכחת מקצוע בזיקה שבחובה

47. המבקש להיות רשום בלשכת עבודה כבעל מקצוע שסעיף 32(ד) חל עליו, והמקצוע אינו מהמקצועות שבעליהם חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית, רשאי להוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה.

הוכחת מקצוע בזיקה שברשות

48. המבקש תעודת מקצוע יגיש בקשה בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות ובהתאם להוראות שנקבעו בהן.

בקשה לתעודת מקצוע

49.

(א) שר העבודה ימנה ועדות מקצוע, שעל פי המלצתן יינתנו תעודות מקצוע; הודעה על מינוי ועדת מקצוע ועל מענה תפורסם ברשומות.

(ב) ועדת מקצוע יכולה להיות ארצית, אזורית או מקומית, למקצוע אחד או למספר מקצועות.

מינוי ועדות מקצוע

50. ועדת מקצוע תהיה של שלושה שהם לדעת שר העבודה בני-סמך באותו מקצוע -

(1) אחד שנתמנה להיות יושב ראש;

(2) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה באותו מקצוע;

(3) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג באותו מקצוע.

הרכב ועדת מקצוע

51. ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודת מקצוע, לאחר שנוכחה לדעת, על פי בחינה או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות או שאושרה בכתב על ידי שר העבודה, כי המבקש הוא בעל המקצוע הנדון; ועדת מקצוע תקבע בכתב ההמלצה את דרגתו או סוגו המקצועי של המבקש.

המלצת ועדת מקצוע

52. ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודות מקצוע למי שהוכיח להנחת דעתה, שעבד במקצוע לפני תחילתו של חוק זה תקופה שנקבעה בתקנות לגבי אותו מקצוע, ובלבד שביקש על מתן התעודה תוך שתי שנים לאחר תחילתו של חוק זה או תוך שנה מיום היותו תושב ישראל, הכל לפי המועד המאוחר יותר; המליצה הועדה על אדם כאמור, רשאי מי שאליו נשלח האדם לעבודה לדרוש מן הועדה שתקבע את דרגתו או סוגו במקצוע.

הנוהל לגבי ותיקים במקצוע

53. שר העבודה רשאי - לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה במקצוע פלוני ובארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר - לקבוע תכנית בחינות למקצוע, ומשעשה כן, יהיו הבחינות לאותו מקצוע לפי התכנית שנקבעה.

תכנית בחינות של שר העבודה

54. כל עוד לא נקבעה תכנית בחינות לפי סעיף 53, רשאית ועדת מקצוע לערוך בחינות לפי התכנית שקבעה היא ושאושרה על ידי השר.

תכנית בחינות של הועדה

55. השירות יאפשר לכל דורש לעיין בהעתק של כל תכנית בחינות, ואין חובה לפרסמה ברשומות.

העיון בתכנית הבחינות

56. ועדת מקצוע תקבע את הנוהל לעבודתה במידה שלא נקבע בתקנות, ותחליט בכל ענין ברוב דעות; באין רוב - יפסוק היושב ראש.

הנוהל בועדת מקצוע

57. תעודת מקצוע תיערך בטופס שיאושר על ידי שר העבודה, תיחתם בידו או בשמו ותכלול את הפרטים שיש לרשמם בפנקס בעלי המקצוע לפי סעיף 60.

תעודות מקצוע

58. הנאמר בתעודת מקצוע ישמש הוכחה מספקת לכל ענין שבחוק זה או השייך לביצועו.

כוחה של תעודת מקצוע

59. על אף האמור בסעיף 72 מותר לדרוש תשלום אגרה בעד העתק של תעודת מקצוע שניתן בנוסף להעתק הראשון.

העתקים ואגרות

60. ינוהל פנקס בדבר תעודות מקצוע שניתנו לפי חוק זה, ובו יירשמו פרטים אלה:

(1) השם ושם המשפחה של בעל התעודה;

(2) המקצוע;

(3) הדרגה או הסוג של המקצוע;

(4) תאריך מתן התעודה ומספרה;

(5) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.

פנקס בעלי מקצוע

61. אדם המבקש להיות רשום בלשכת עבודה כבעל מקצוע שסעיף 32(א) חל עליו, והוכיח ללשכת עבודה, כי בשנים עשר החדשים שקדמו לתחילתו של חוק זה עבד לפחות 75 ימים בתור בעל מקצוע באותו מקצוע, לא יחול עליו סעיף 46 אלא בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.

הוראת מעבר

פרק רביעי - לשכות פרטיות

62.

(א) בפרק זה -

• "לשכה פרטית" - כל העוסק בתיווך עבודה, אם תמורת תשלום או תועלת חמרית אחרת או בלי תמורה, להוציא שירות התעסוקה ועתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית.

(ב) המחפש בשביל זולתו אנשים להופעה בהצגות או בשעשועים ציבוריים כמשמעותם בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935⁴, או המחפש בשביל זולתו הזדמנות להופיע בהצגות או בשעשועים ציבוריים - חזקה עליו שהוא עוסק בתיווך עבודה, והכרעת שר העבודה, שהוא חייב ברשיון או בהיתר לפי פרק זה, היא סופית.

הגדרות

63.

(א) לא ינהל ולא יקיים אדם לשכה פרטית אלא אם קיבל רשיון לכך מאת שר העבודה.

(ב) השר רשאי לתת רשיון רק ללשכה פרטית שהיא של ציבור; סעיף קטן זה לא יחול על אדם כאמור בסעיף 62(ב).

רשיון

64.

(א) ברשיון לפי סעיף 63 יצויינו ענפי העבודה, המקצועות והעבודות, שבהם רשאית הלשכה הפרטית לתווך; רשאי השר לקבוע ברשיון הגבלות ותנאים נוספים לפעולות לשכה פרטית.

(ב) לא יתן שר העבודה רשיון לתווך בענפי עבודה, במקצועות או בעבודות שסעיף 32 חל עליהם או ששירות התעסוקה יכול, לדעת השר, לתווך בהם.

הגבלת רשיון ותנאיו

65. לא תעסוק לשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ, אלא אם התיר השר במפורש לעשות זאת, ובתנאים שקבע בהיתר.

תיווך בין-ארצי

66.

(א) ברשיון לפי סעיף 63 ובהיתר לפי סעיף 65 יקבע השר, אם הלשכה הפרטית רשאית לקבל דמי עמלה או תמורה אחרת או הוצאותיה, ומאיזה צד היא רשאית לקבלם.

(ב) לא תקבל לשכה פרטית תשלום או תועלת חמרית אחרת אלא לפי תעריף ששר העבודה קבע בצו, וכל זמן שלא ניתן צו החל לגבי אותה לשכה - לפי תעריף שאישר השר.

(ג) התעריף יובא לידיעת המשתמשים בשירותיה של לשכה פרטית בדרך שיקבע השר.

תשלומים ללשכה פרטית ותעריפים

67. לשכה פרטית נתונה לפיקוח שר העבודה.

פיקוח על לשכות פרטיות

68.

(א) רשאי שר העבודה, לאחר שנתן לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, לתקן את התנאים של רשיון או של היתר.

(ב) הפר בעל רשיון תנאי מהתנאים של רשיון או של היתר, או השתנו הנסיבות שבהן מותר לפי סעיף 64(ב) לתת רשיון, רשאי שר העבודה, לאחר שנתן לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, להגביל או לבטל הרשיון או ההיתר.

תיקון וביטול רשיון והיתר

69.

(א) רשאי שר העבודה לאצול לאחר מסמכויותיו לפי פרק זה.

(ב) אצל השר את סמכותו לתת רשיון או היתר, להגבילו או לבטלו, רשאי אדם הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב רשיון או היתר, על ידי הגבלתם או ביטולם, לערור לפני השר; החלטת השר היא סופית.

אצילת סמכויות וערר

פרק חמישי - כספים

70. מינהלת השירות תכין, לתאריך שנקבע על ידי שר העבודה, הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות, ותגיש אותה למועצת השירות, והיא תעבירה בצירוף הערותיה והמלצותיה לשר העבודה.

הצעת תקציב

71. שר העבודה יביא את תקציב ההוצאות, כפי שהוצע או בשינויים, לאישור הכנסת, ומשניתן האישור ייחתם התקציב בידי שר העבודה ובידי מנהל השירות ויפורסם בדרך שיורה שר העבודה.

אישור התקציב

72. הוצאות שירות התעסוקה לפי התקציב שאושר יכוסו מאוצר המדינה, ולא ידרוש השירות תשלום מהנזקקים לו.

תקציב השירות מאוצר המדינה

פרק ששי - ביצוע וענשים

73. עובד המדינה או עובד השירות, שהוסמכו לכך בכתב על ידי שר העבודה, רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שמועבדים בו, או שיש להם יסוד להניח שמועבדים בו אנשים בעבודה או במקצוע שסעיף 32(א) חל עליהם.

פיקוח על קיום חובת הזיקה ללשכת עבודה

74. עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב, רשאי, לשם פיקוח לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית.

רשות כניסה ללשכה פרטית

75. המוסמך לפי הסעיפים 73 או 74 רשאי -

(1) לחקור, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כל אדם הנמצא באותו מקום בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו;

(2) לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)⁵, והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו;

(3) לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על ידי מעביד הוא חובה על פי חוק זה, או על פי כל חיקוק אחר שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית - לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם.

סמכויות עזר בשעת הכניסה

76. דבר שהגיע לידיעת עובד השירות לרגל השימוש בסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 73 עד 75, לא יגלנו לאיש זולת עובדי המדינה או השירות בקשר לתפקידיהם.

שמירת סוד

77. מי שהעביד אדם שנתקבל לעבודה אחרי תחילתו של חוק זה שלא בהתאם לסעיף 32, דינו - קנס מאתיים וחמישים לירות על כל עובד שהועבד כאמור.

העבדה בניגוד לחוק

78. מי שהתחיל לעבוד אחרי תחילתו של חוק זה שלא בהתאם לסעיף 32, דינו - קנס חמש לירות.

קבלת עבודה בניגוד לחוק

79. המנהל או המקיים לשכה פרטית בניגוד לסעיפים 63 או 64, או מי שעבר על איסור על פי סעיף 65, וכן מי שאחראי למעשה לפעולות לשכות כאמור, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס חמש מאות לירות.

עבירות בקשר ללשכה פרטית

80. מי שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73, 74 או 75;

(2) לא מסר הודעה בהתאם לסעיף 37;

(3) עבר על צו בקשר ללשכה פרטית, או לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו על ידי השר לפעולות לשכה פרטית לפי הסעיפים 64 עד 66,

דינו - קנס מאתיים וחמישים לירות.

עבירות שונות

81. במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 77 או 78 רשאי בית המשפט, בין בצו ביניים ובין בפסק הדין הסופי, לצוות שתופסק עבודתו של האדם שבקשר להעברתו או לעבודתו הוגשה התביעה.

צו הפסקת עבודה

82. חברה, אגודה שיתופית, או כל חבר בני-אדם אחר שעברו אחת העבירות המפורטות בסעיפים 77 או 78, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני-אדם, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שנקט בכל האמצעים הנאותים למניעת העבירה.

אחריותם של חברי מינהלה ושל מנהלים

83. לשכות העבודה הכלליות המפורטות בתוספת השלישית (להלן - הלשכות הקודמות), והתאגידים המחזיקים בנכסים כל שהם לטובתן או לצרכיהן, מפורקים בזה.

פירוק הלשכות הקודמות

84.

(א) הנכסים, החובות וההתחייבויות של הלשכות הקודמות, וכן של התאגידים האמורים בסעיף 83 ושל נאמנים אחרים של לשכות קודמות, במידה שאותם נכסים, חובות והתחייבויות נוגעים ללשכות אלה - מועברים בזה לשירות.

(ב) כל המועבר לשירות על פי סעיף קטן (א) והוא מן הנכסים שהבעלות עליהם או הזכויות בהם טעונות רישום על פי כל דין, יירשם על שם השירות ללא תשלום מס או אגרה.

לענין סעיף זה -

• "נכס" - כולל מקרקעים ומטלטלים וכן זכויות וטובות-הנאה מכל סוג שהוא;
• "נכס של לשכה קודמת" - כולל את הנכסים שהם למעשה של לשכה קודמת אף שאינם רשומים בשמה.

העברת נכסי הלשכות הקודמות וחובותיהן

85. על אף האמור בסעיפים 18 ו-84, מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה עובד לשכה קודמת, זכאי להתקבל לעבודה בשירות התעסוקה; זכויותיו הנובעות מותק עבודה בלשכה קודמת ייקבעו בהתאם להסכם שבין שירות התעסוקה ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים בלשכות העבודה ושאושר על ידי שר העבודה.

עובדי הלשכות הקודמות

86. שר העבודה יקבע, לאחר התייעצות במינהלת השירות, תקנון ביניים לתקופה שבין תחילתו של חוק זה ובין אישור תקנון השירות בהתאם לסעיף 21, ורשאי הוא לקבוע בתקנון ביניים את חוקת הלשכות הקיימות, כולה או חלקה ובשינויים הנובעים מהחוק; דין תקנון הביניים כדין תקנון השירות.

תקנון ביניים

87. חוק זה, בשינויים שנקבעו בתקנות, חל על המדינה כמעביד.

תחולה על המדינה

88. בטלים -

(א) סעיף 98(10) לפקודת העיריות, 1934⁶;

(ב) סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958⁷.

ביטולים

89. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

ביצוע ותקנות

90. שר העבודה לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 33, 34, ו-52, אלא אחרי התייעצות עם הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם ארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, ועם מועצת השירות.

חובת התייעצות

91. השר רשאי לאצול מהסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 18, 26, 35 ו-45; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

אצילת סמכות

92.

(א) תחילתו של חוק זה היא ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959), אולם תחילתו של סעיף 1 היא ביום פרסום החוק ברשומות.

(ב) על אף כל דין אחר רשאי שר העבודה, במנותו את מועצת השירות ומינהלתו לפני תחילת החוק, להסמיכן לעשות כל פעולה שהוא חושב לדרושה להפעלת החוק ביום תחילתו.

תחילה

תוספת ראשונה

(סעיף 27)

מספר סידורי	לשכות עבודה	מספר סידורי	לשכות עבודה
1.	ירושלים	17.	הרצליה
2.	תל-אביב-יפו	18.	פתח-תקוה
3.	חיפה	19.	בני-ברק
4.	צפת	20.	רמת-גן
5.	טבריה	21.	חולון
6.	עפולה	22.	לוד
7.	נהריה	23.	רמלה
8.	עכו	24.	נס-ציונה
9.	זכרון-יעקב	25.	ראשון-לציון
10.	בנימינה	26.	רחובות
11.	פרדס-חנה	27.	גדרה
12.	חדרה	28.	אשקלון
13.	נתניה	29.	קרית-גת
14.	כפר-סבא	30.	באר-שבע
15.	מגדיאל	31.	אילת
16.	רעננה

תוספת שניה

(סעיף 32)

1. כל עבודה בענף הבניה, לרבות עבודות הריסה ושינוי בנינים, עבודות קרקע בקשר לבניה ועבודות בקשר להתקנת מאור ואספקת מים לבנינים.
2. כל עבודה בענף הבניה ההנדסית, לרבות סלילת דרכים, תיקונם והחזקתם.
3. כל עבודה בתעשיה ובמלאכה בקשר לייצורם של מצרכים, השמדתם, שינוים, ניקוים או התאמתם למכירה.
4. כל עבודה בקשר לייצור זרם חשמלי והעברתו ממקום למקום ובקשר לאספקת מים ודלק והעברתם ממקום למקום.
5. כל עבודה בקשר לכריית חמרים ומחצבים ולעיבודם, לרבות עבודה במחצבות.
6. כל עבודה בענף התחבורה והתעבורה, לרבות טעינה, פריקה וסבלות.
7. כל עבודה בחקלאות, בגננות, בדיג וביעור.
8. שמירה.
9. עבודת נקיון ושירות בבתי אוכל, בתי מלון ומקומות שעשועים במובן פקודת השעשועים הציבוריים, 1935⁸.
10. פקידות כללית, מזכירות, הנהלת חשבונות, כתבנות ושירות בתעשיה, במסחר ובשירותים.
11. עבודת מכירה או שירות כללי בבתי מסחר.
12. כל עבודת כפיים שהיא בענפי עבודה ושירותים, להוציא משק בית.

תוספת שלישית

(סעיף 83)

מספר סידורי	לשכת עבודה כללית	מספר סידורי	לשכת עבודה כללית
1.	ירושלים	31.	מגדיאל
2.	תל-אביב-יפו	32.	רעננה
3.	חיפה	33.	הרצליה
4.	קרית-שמונה	34.	רמת-השרון
5.	צפת	35.	הדר-רמתיים
6.	ראש-פינה	36.	פתח-תקוה
7.	טבריה	37.	בני-ברק
8.	יבנאל	38.	רמת-גן
9.	בית-שאן	39.	חולון
10.	עפולה	40.	לוד
11.	מגדל-העמק	41.	רמלה
12.	יקנעם	42.	באר-יעקב
13.	נהריה	43.	נס-ציונה
14.	עכו	44.	ראשון-לציון
15.	כפר-חסידים	45.	רחובות
16.	עתלית	46.	כפר-יבנה
17.	זכרון-יעקב	47.	גדרה
18.	כרכור	48.	גן-יבנה
19.	בנימינה	49.	בית-שמש
20.	פרדס-חנה	50.	קרית-מלאכי
21.	גבעת-עדה	51.	אשקלון
22.	חדרה	52.	קרית-גת
23.	אליכין	53.	שדרות
24.	נתניה	54.	עזתה
25.	כפר-יונה	55.	אופקים
26.	שבות-עם	56.	באר-שבע
27.	קדימה	57.	דימונה
28.	אבן-יהודה	58.	אילת
29.	כפר-סבא	59.	אשדות-ים
30.	תל-מונד

שמות הלשכות הממשלתיות

1. לשכת העבודה הכללית לפועלי נצרת
2. לשכת העבודה הכללית לפועלי עכו הערבים
3. לשכת העבודה הכללית לפועלי אום אל-פחם
4. לשכת העבודה הכללית לפועלי טייבה
5. לשכת העבודה הכללית לפועלי באקה אל-גרביה
6. לשכת העבודה הכללית לפועלי יפו הערבים
7. לשכת העבודה הכללית לפועלי לוד הערבים סניף אל-סחנה
8. לשכת העבודה הכללית לפועלי רמלה הערבים סניף אל-סחנה
9. לשכת העבודה הכללית לפועלי חיפה הערבים סניף ואדי נסנאס
10. לשכת העבודה הכללית לנערים עובדים
11. לשכה אזורית לוד רמלה
12. לשכה אזורית שומרון חדרה א. פרדס-חנה ב. זכרון-יעקב ג. בנימינה ד. קיסריה
13. הלשכה האזורית בשיכון הדרומי - הרצליה א. רעננה ב. כפר-סבא ג. הדר-רמתיים - מגדיאל
14. לשכה אזורית ראשון-לציון א. ראשון-לציון ב. באר-יעקב ג. נס-ציונה
15. מגדל אשקלון
16. רחובות כולל סניף משנה - כפר-יבנה
17. השרון הצפוני נתניה א. שבות-עם ב. כפר-יונה ג. עמק-חפר ד. אבן-יהודה ה. תל-מונד ו. קדימה
18. באר-שבע כולל כפר ירוחם

---

חתומים

• דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
• מרדכי נמיר, שר העבודה
• יצחק בן-צבי, נשיא המדינה

---

---

מסמך המקור באתר הכנסת

Sidenotes

• הקמת שירות התעסוקה
• תחום פעולתו של השירות
• אי-התערבות ביחסי עבודה ותנאיה
• השירות-תאגיד
• בקורת מבקר המדינה
• פיקוח שר העבודה
• סמכות שר העבודה לפעול במקום השירות
• מועצת השירות
• הרכב המועצה ופרסומו
• מינוים של נציגי העובדים והמעבידים
• יושב ראש המועצה
• תפקידי המועצה
• ועדות המועצה
• הנוהל במועצת השירות
• המינהלה
• מינוי המינהלה
• מינוי עובדים אחרים
• תנאי עבודתם של עובדי השירות
• עובד השירות - עובד הציבור
• פעולות המנהל בשם השירות
• תקנון השירות
• פרסום התקנון
• לשכות עבודה
• סוגי לשכות עבודה
• מדורים/סניפים ומרכזי רישום
• סמכות של מדור, סניף או מרכז רישום
• מועצת לשכת עבודה
• ועדות למועצת הלשכה
• הנוהל במועצת הלשכה
• מינהלת לשכת עבודה
• פעולת המנהל בשם הלשכה
• זיקת חובה ללשכה ותיווכה
• שינויים בתוספת השניה
• פטור מזיקה ללשכה לגבי בני-משפחה
• חילוקי דעות בשאלת זיקת חובה
• הודעת הזקוקים לעובדים
• הודעה על גמר העבודה
• העברת הודעות בתחום השירות
• רישום דורשי עבודה
• סדרי הרישום
• שליחה לעבודה
• איסור הפליה
• עררים
• אי-התערבות בשביתות ובהשבתות
• חלוקת עבודות ארציות
• הוכחת מקצוע בזיקה שבחובה
• הוכחת מקצוע בזיקה שברשות
• בקשה לתעודת מקצוע
• מינוי ועדות מקצוע
• הרכב ועדת מקצוע
• המלצת ועדת מקצוע
• הנוהל לגבי ותיקים במקצוע
• תכנית בחינות של שר העבודה
• תכנית בחינות של הועדה
• העיון בתכנית הבחינות
• הנוהל בועדת מקצוע
• תעודות מקצוע
• כוחה של תעודת מקצוע
• העתקים ואגרות
• פנקס בעלי מקצוע
• הוראת מעבר
• הגדרות
• רשיון
• הגבלת רשיון ותנאיו
• תיווך בין-ארצי
• תשלומים ללשכה פרטית ותעריפים
• פיקוח על לשכות פרטיות
• תיקון וביטול רשיון והיתר
• אצילת סמכויות וערר
• הצעת תקציב
• אישור התקציב
• תקציב השירות מאוצר המדינה
• פיקוח על קיום חובת הזיקה ללשכת עבודה
• רשות כניסה ללשכה פרטית
• סמכויות עזר בשעת הכניסה
• שמירת סוד
• העבדה בניגוד לחוק
• קבלת עבודה בניגוד לחוק
• עבירות בקשר ללשכה פרטית
• עבירות שונות
• צו הפסקת עבודה
• אחריותם של חברי מינהלה ושל מנהלים
• פירוק הלשכות הקודמות
• העברת נכסי הלשכות הקודמות וחובותיהן
• עובדי הלשכות הקודמות
• תקנון ביניים
• תחולה על המדינה
• ביטולים
• ביצוע ותקנות
• חובת התייעצות
• אצילת סמכות
• תחילה

Footnotes

1. נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט תשי"ט (13 בינואר 1959); הצעת החוק ודברי הסבר נתפרסמו בה"ח 346, תשי"ח, עמ' 250. ↩

2. ס"ח 248, תשי"ח, עמ' 92. ↩

3. ס"ח 224, תשי"ז, עמ' 88. ↩

4. ע"ר 1935, תוס' 1 מס' 490, עמ' 49. ↩

5. חוקי א"י, כרך א', פרק ל"ד, עמ' 349. ↩

6. ע"ר 1934, תוס' 1 מס' 414, עמ' 1. ↩

7. ס"ח 247, תשי"ח, עמ' 86. ↩

8. ע"ר 1935, תוס' 1 מס' 496, עמ' 49. ↩